כללי

איגוד ערים אזור חיפה - ביוב

 

 
  • האיגוד אחראי על הטיפול בשפכים של חיפה ושל ערים וישובים סמוכים לה בהם אוכלוסייה המונה כשבע מאות אלף נפש בשטח כולל של כמאה קמ"ר.

  • השפכים הגולמיים המוזרמים למכון הטיהור מכילים חומר אורגני, מומס ומרחף, שמקורו בבתים ובתעשיות.

  • הטיפול בשפכים נעשה במכון הטיהור הממוקם במפרץ חיפה, בסמוך לבתי הזיקוק, ותפקידו העיקרי הוא לסלק את התרכובות האורגניות מן השפכים על ידי פירוקן.

  • המכון לטיהור שפכים מטפל בכל יום בכמאה אלף מטרים מעוקבים של שפכים בתהליכי טיהור ביולוגיים מתקדמים.

  • השפכים המטופלים - מי הקולחין, מוזרמים לעמק יזרעאל ומשמשים להשקיה חקלאית.

  • האיגוד משיג בעזרת מכון הטיהור שתי מטרות חשובות: האחת היא טיפול מתקדם בשפכים למניעת מטרדים אקולוגיים, והשנייה היא שימוש חוזר במים המביא לחיסכון שנתי של כשלושים וחמישה מיליון מ"ק מים למשק המים בישראל.

 

תצלום אוויר של המכון לטיפול בשפכים

 
 
 

שפכי תעשייה

 

  • השפכים המגיעים למכון הטיהור הם ברובם ממקורות ביתיים וחלקם ממקורות תעשייתיים. המכון מטפל לכן בתערובת של שפכים משני המקורות האלה, כאשר שפכי התעשייה מהווים כ- 15% מכלל השפכים במכון.

  • בהתאם לחוק העזר העירוני, נדרשים המפעלים לעמוד באיכות שפכים המפורטת בחוק, כדי שיוכלו להזרים את שפכיהם לרשת האיסוף העירונית, ומשם למכון הטיהור.

  • מטרת החוק היא למנוע הזרמה לביוב של חומרים העלולים לפגוע במערכות הולכת השפכים, בתהליכים הביולוגיים של הטיפול בשפכים, באיכות מי הקולחין ובאיכות הבוצה המיועדים להשבה.

  • למכון הטיהור יש צוות הממונה על פיקוח על שפכי תעשייה אשר עורך ביקורות סדירות במפעלים המחוברים לרשת הביוב העירונית. הצוות דוגם את השפכים ומוודא שהמפעלים אכן עומדים בתקן הנדרש מהם.

  • דגימות השפכים מועברות למעבדה שבמכון לצורך ביצוע בדיקות לגילוי ריכוז החומרים המזהמים, מעקב, ניהול ארכיון, הכנת דו"חות בדיקה למפעלים ולגורמי חוץ וטיפול במקור המזהם.

  • סמכות האכיפה של חוק העזר העירוני וחוקי המדינה אינה נתונה בידי האיגוד אלא בידי הרשויות, תאגידי מיםוהמשרד להגנת הסביבה, הרשאים כמובן להשתמש בממצאי המעבדה כדי לבסס את טענותיהם.

  • חריגות שחוזרות על עצמן במפעלים רבים הן בערכי הצח"כ, כלל מוצקים, כלורידים והגבה.

  • הפרמטרים הבעייתיים ביותר מבחינת התהליכים במכון הטיהור הם השמנים לסוגיהם, הצח"כ והמתכות.

  • ישנה סבירות גבוהה לכך, שהתופעה של 'בוצה תפוחה' נגרמת עקב התקשרות חלקיקי הבוצה לשמנים. תופעת הבוצה התפוחה פוגעת בצורה חמורה בתפקודו של תהליך הבוצה המשופעלת ומביאה לשינויים בקצב הטיפול ולירידה באיכות קולחי מכון הטיהור.

  • גם מתכות כבדות נמצאו בריכוזים חריגים במפעלים שונים. מתכות מסוימות עלולות לפגוע בשלבים שונים של תהליכי הטיפול הביולוגי המבוסס על פעילות של חיידקים. עם זאת, יש להדגיש שאין מתכות אלו מגיעות לקולחין אלא מסולקות בבוצה.

  • לחריגות בערכי ההגבה של השפכים יש השפעה שלילית בעיקר על קווי ההולכה.

  • מבחינת השימוש במי קולחיןלהשקיה, הפרמטרים הבעייתיים ביותר הם המליחות (כלורידים) והבורון שמפחיתים במידה ניכרת את מגוון הגידולים אותם ניתן לגדל בהשקיה במי הקולחין של המכון. יש להדגיש שמכון טיפול ביולוגי אינו מרחיק מלחים ובורון ולכן יש לטפל בהם במקור.

  • לאחר הקמת תאגידי מים ברשויות רבות, עבר ביצוע הפיקוח והאכיפה של מפעלי התעשייה לאחריות תאגידי המים. פורסמו תקנות חדשות לאיכות שפכי תעשייה המותרים להזרמה לרשת הביוב הציבורית ולמכוני הטיהור. תאגידי המים הם אלו שאמורים לאכוף בתחומם את התקנות החדשות.